מסכת אבות
משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע
ויהושע לזקנים
וזקנים לנביאים
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
הם אמרו שלשה דברים
הוו מתונים בדין
והעמידו תלמידים הרבה
ועשו סיג לתורה
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה
הוא היה אומר
על שלשה דברים העולם עומד
על התורה
ועל העבודה
ועל גמילות חסדים
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק
הוא היה אומר
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס
ויהי מורא שמים עליכם
יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם
יוסי בן יועזר איש צרדה אומר
יהי ביתך בית ועד לחכמים
והוי מתאבק בעפר רגליהם
והוי שותה בצמא את דבריהם
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר
יהי ביתך פתוח לרוחה
ויהיו עניים בני ביתך
ואל תרבה שיחה עם האשה
באשתו אמרו קל וחמר באשת חברו
מכאן אמרו חכמים
כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה
גורם רעה לעצמו
ובוטל מדברי תורה
וסופו יורש גיהנם
יהושע בן פרחיה ונתי הארבלי קבלו מהם
יהושע בן פרחיה אומר
עשה לך רב
וקנה לך חבר
והוי דן את כל האדם לכף זכות
נתי הארבלי אומר
הרחק משכן רע
ואל תתחבר לרשע
ואל תתיאש מן הפרענות
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם
יהודה בן טבאי אומר
אל תעש עצמך כעורכי הדינין
וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך
יהיו בעיניך כרשעים
וכשנפטרים מלפניך
יהיו בעיניך כזכאין
כשקבלו עליהם את הדין
שמעון בן שטח אומר
הוי מרבה לחקור את העדים
והוי זהיר בדבריך
שמא מתוכם ילמדו לשקר
שמעיה ואבטליון קבלו מהם
שמעיה אומר
אהוב את המלאכה
ושנא את הרבנות
ואל תתודע לרשות
אבטליון אומר
חכמים הזהרו בדבריכם
שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים
וישתו התלמידים הבאים אחריכם
וימותו
ונמצא שם שמים מתחלל
הלל ושמאי קבלו מהם
הלל אומר
הוי מתלמידיו של אהרן
אוהב שלום ורודף שלום
אוהב את הבריות
ומקרבן לתורה
הוא היה אומר
נגד שמא אבד שמה
ודלא מוסיף יסיף
ודלא יליף קטלא חיב
ודאשתמש בתגא חלף
הוא היה אומר
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
שמאי אומר
עשה תורתך קבע
אמור מעט ועשה הרבה
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות
רבן גמליאל היה אומר
עשה לך רב
והסתלק מן הספק
ואל תרבה לעשר אמדות
שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה
ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה
וכל המרבה דברים מביא חטא
רבן שמעון בן גמליאל אומר
על שלשה דברים העולם עומד
על הדין
ועל האמת
ועל השלום
שנאמר
אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם
פרק ב
רבי אומר
איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם
כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה
שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה
והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה
דע מה למעלה ממך
עין רואה
ואזן שומעת
וכל מעשיך בספר נכתבין
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון
וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים
שזכות אבותם מסיעתן
וצדקתם עומדת לעד
ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם
הוו זהירין ברשות
שאין מקרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן
נראין כאוהבין בשעת הנאתן
ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו
הוא היה אומר
עשה רצונו כרצונך
כדי שיעשה רצונך כרצונו
בטל רצונך מפני רצונו
כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך
הלל אומר
אל תפרוש מן הצבור
ואל תאמן בעצמך עד יום מותך
ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע
שסופו להשמע
ואל תאמר לכשאפנה אשנה
שמא לא תפנה
הוא היה אומר
אין בור ירא חטא
ולא עם הארץ חסיד
ולא הבישן למד
ולא הקפדן מלמד
ולא כל המרבה בסחורה מחכים
ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש
ואף הוא ראה גלגלת אחת שצפה על פני המים
אמר לה
על דאטפת אטפוך
וסוף מטיפיך יטופון
הוא היה אומר
מרבה בשר מרבה רמה
מרבה נכסים מרבה דאגה
מרבה נשים מרבה כשפים
מרבה שפחות מרבה זמה
מרבה עבדים מרבה גזל
מרבה תורה מרבה חיים
מרבה ישיבה מרבה חכמה
מרבה עצה מרבה תבונה
מרבה צדקה מרבה שלום
קנה שם טוב קנה לעצמו
קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי
הוא היה אומר
אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך
כי לכך נוצרת
חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן
רבי אליעזר בן הרקנוס
ורבי יהושע בן חנניה
ורבי יוסי הכהן
ורבי שמעון בן נתנאל
ורבי אלעזר בן ערך
הוא היה מונה שבחן
רבי אליעזר בן הרקנוס בור סוד שאינו מאבד טפה
רבי יהושע בן חנניה אשרי יולדתו
רבי יוסי הכהן חסיד
רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא
רבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר
הוא היה אומר
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה
מכריע את כלם
אבא שאול אומר משמו
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ורבי אליעזר בן הרקנוס אף עמהם
ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה
מכריע את כלם
אמר להם
צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם
רבי אליעזר אומר
עין טובה
רבי יהושע אומר
חבר טוב
רבי יוסי אומר
שכן טוב
רבי שמעון אומר
הרואה את הנולד
רבי אלעזר אומר
לב טוב
אמר להם
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם
שבכלל דבריו דבריכם
אמר להם
צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם
רבי אליעזר אומר
עין רעה
רבי יהושע אומר
חבר רע
רבי יוסי אומר
שכן רע
רבי שמעון אומר
הלוה ואינו משלם
אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא
שנאמר
לוה רשע ולא ישלם
וצדיק חונן ונותן
רבי אלעזר אומר
לב רע
אמר להם
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם
שבכלל דבריו דבריכם
הם אמרו שלשה שלשה דברים
רבי אליעזר אומר
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס
ושוב יום אחד לפני מיתתך
והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה
שנשיכתן נשיכת שועל
ועקיצתן עקיצת עקרב
ולחישתן לחישת שרף
וכל דבריהם כגחלי אש
רבי יהושע אומר
עין הרע
ויצר הרע
ושנאת הבריות
מוציאין את האדם מן העולם
רבי יוסי אומר
יהי ממון חברך חביב עליך כשלך
והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירשה לך
וכל מעשיך יהיו לשם שמים
רבי שמעון אומר
הוי זהיר בקריאת שמע (ובתפילה)
וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע
אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא
שנאמר
כי חנון ורחום הוא
ארך אפים ורב חסד
ונחם על הרעה
ואל תהי רשע בפני עצמך
רבי אלעזר אומר
הוי שקוד ללמוד תורה
ודע מה שתשיב לאפיקורוס
ודע לפני מי אתה עמל
ונאמן הוא בעל מלאכתך
שישלם לך שכר פעלתך
רבי טרפון אומר
היום קצר
והמלאכה מרבה
והפועלים עצלים
והשכר הרבה
ובעל הבית דוחק
הוא היה אומר
לא עליך המלאכה לגמור
ולא אתה בן חורין לבטל ממנה
אם למדת תורה הרבה
נותנים לך שכר הרבה
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך
ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא
פרק ג
עקביא בן מהללאל אומר
הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה
דע
מאין באת
ולאן אתה הולך
ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון
מאין באת
מטפה סרוחה
ולאן אתה הולך
למקום עפר רמה ותולעה
ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
רבי חנינא סגן הכהנים אומר
הוי מתפלל בשלומה של מלכות
שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו
רבי חנניא בן תרדיון אומר
שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה
הרי זה מושב לתים
שנאמר
ובמושב לצים לא ישב
אבל שנים שיושבין ויש ביניהן דברי תורה
שכינה שרויה ביניהם
שנאמר
אז נדברו יראי יי איש אל רעהו
ויקשב יי וישמע
ויכתב ספר זכרון לפניו
ליראי יי ולחשבי שמו
אין לי אלא שנים
מנין שאפלו אחד שיושב ועסק בתורה
שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר
שנאמר
ישב בדד וידם כי נטל עליו
רבי שמעון אומר
שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה
כאלו אכלו מזבחי מתים
שנאמר
כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום
אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא
שנאמר
וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'
רבי חנינא בן חכינאי אומר
הנעור בלילה
והמהלך בדרך יחידי
והמפנה לבו לבטלה
הרי זה מתחיב בנפשו
רבי נחוניא בן הקנה אומר
כל המקבל עליו על תורה
מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ
כל הפורק ממנו על תורה
נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר
עשרה שיושבין ועוסקין בתורה
שכינה שרויה ביניהם
שנאמר
אלהים נצב בעדת אל
ומנין אפלו חמשה
שנאמר
ואגדתו על ארץ יסדה
ומנין אפלו שלשה
שנאמר
בקרב אלהים ישפט
ומנין אפלו שנים
שנאמר
אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו
ויקשב ה' וישמע וגו'
ומנין אפלו אחד
שנאמר
בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך
רבי אלעזר איש ברתותא אומר
תן לו משלו
שאתה ושלך שלו
וכן בדוד הוא אומר
כי ממך הכל ומידך נתנו לך
רבי שמעון אומר
המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר
מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה
זה מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר
כל השוכח דבר אחד ממשנתו
מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו
שנאמר
רק השמר לך ושמר נפשך מאד
פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך
יכול אפלו תקפה עליו משנתו
תלמוד לומר
ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך
הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו
רבי חנינא בן דוסא אומר
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו
חכמתו מתקימת
וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו
אין חכמתו מתקימת
הוא היה אומר
כל שמעשיו מרבין מחכמתו
חכמתו מתקימת
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו
אין חכמתו מתקימת
הוא היה אומר
כל שרוח הבריות נוחה הימנו
רוח המקום נוחה הימנו
וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו
אין רוח המקום נוחה הימנו
רבי דוסא בן הרכינס אומר
שנה של שחרית
ויין של צהרים
ושיחת הילדים
וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ
מוציאין את האדם מן העולם
רבי אלעזר המודעי אומר
המחלל את הקדשים
והמבזה את המועדות
והמלבין פני חברו ברבים
והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום
והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה
אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים
אין לו חלק לעולם הבא
רבי ישמעאל אומר
הוי קל לראש ונוח לתשחרת
והוי מקבל את כל האדם בשמחה
רבי עקיבא אומר
שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה
מסורת סיג לתורה
מעשרות סיג לעשר
נדרים סיג לפרישות
סיג לחכמה שתיקה
הוא היה אומר
חביב אדם שנברא בצלם
חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם
שנאמר
כי בצלם אלהים עשה את האדם
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום
חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום
שנאמר
בנים אתם לה' אלהיכם
חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה
חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם
שנאמר
כי לקח טוב נתתי לכם
תורתי אל תעזבו
הכל צפוי
והרשות נתונה
ובטוב העולם נדון
והכל לפי רב המעשה
הוא היה אומר
הכל נתון בערבון
ומצודה פרוסה על כל החיים
החנות פתוחה
והחנוני מקיף
והפנקס פתוח
והיד כותבת
וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה
והגבאים מחזירים תדיר בכל יום
ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו
ויש להם על מה שיסמוכו
והדין דין אמת
והכל מתקן לסעודה
רבי אלעזר בן עזריה אומר
אם אין תורה אין דרך ארץ
אם אין דרך ארץ אין תורה
אם אין חכמה אין יראה
אם אין יראה אין חכמה
אם אין בינה אין דעת
אם אין דעת אין בינה
אם אין קמח אין תורה
אם אין תורה אין קמח
הוא היה אומר
כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה
לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו
שנאמר
והיה כערער בערבה
ולא יראה כי יבוא טוב
ושכן חררים במדבר
ארץ מלחה ולא תשב
אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו למה הוא דומה
לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין
שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו
שנאמר
והיה כעץ שתול על מים
ועל יובל ישלח שרשיו
ולא יראה כי יבא חם
והיה עלהו רענן
ובשנת בצרת לא ידאג
ולא ימיש מעשות פרי
רבי אליעזר בן חסמא אומר
קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות
תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה
פרק ד
בן זומא אומר
איזהו חכם
הלומד מכל אדם
שנאמר
מכל מלמדי השכלתי (כי עדותיך שיחה לי)
איזהו גבור
הכובש את יצרו
שנאמר
טוב ארך אפים מגבור
ומשל ברוחו מלכד עיר
איזהו עשיר
השמח בחלקו
שנאמר
יגיע כפיך כי תוכל
אשריך וטוב לך
אשריך בעולם הזה
וטוב לך לעולם הבא
איזהו מכבד
המכבד את הבריות
שנאמר
כי מכבדי אכבד ובזי יקלו
בן עזאי אומר
הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העברה
שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה
ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה
הוא היה אומר
אל תהי בז לכל אדם
ואל תהי מפליג לכל דבר
שאין לך אדם שאין לו שעה
ואין לך דבר שאין לו מקום
רבי לויטס איש יבנה אומר
מאד מאד הוי שפל רוח
שתקות אנוש רמה
רבי יוחנן בן ברוקא אומר
כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי
אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם
רבי ישמעאל אומר
הלומד תורה על מנת ללמד
מספיקין בידו ללמוד וללמד
והלומד על מנת לעשות
מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות
רבי יצחק אומר
אל תעשם עטרה להתגדל בהם
ולא קרדם לחפור בהם
וכך היה הלל אומר
ודאשתמש בתגא חלף
הא למדת
כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם
רבי יוסי אומר
כל המכבד את התורה
גופו מכבד על הבריות
וכל המחלל את התורה
גופו מחלל על הבריות
רבי ישמעאל בנו אומר
החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא
והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח
הוא היה אומר
אל תהי דן יחידי
שאין דן יחידי אלא אחד
ואל תאמר
קבלו דעתי
שהן רשאין ולא אתה
רבי יונתן אומר
כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר
וכל המבטל את התורה מעשר סופו לבטלה מעני
רבי מאיר אומר
הוי ממעט בעסק
ועסוק בתורה
והוי שפל רוח בפני כל אדם
ואם בטלת מן התורה
יש לך בטלים הרבה כנגדך
ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה לתן לך
רבי אליעזר בן יעקב אומר
העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד
והעובר עברה אחת קונה לו קטיגור אחד
תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפרענות
רבי יוחנן הסנדלר אומר
כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקים
ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים
רבי אלעזר בן שמוע אומר
יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך
וכבוד חברך כמורא רבך
ומורא רבך במורא שמים
רבי יהודה אומר
הוי זהיר בתלמוד
ששגגת תלמוד עולה זדון
רבי שמעון אומר
שלשה כתרים הם
כתר תורה
וכתר כהנה
וכתר מלכות
וכתר שם טוב עולה על גביהן
רבי נהוראי אומר
הוי גולה למקום תורה
ואל תאמר שהיא תבוא אחריך
שחבריך יקימוה בידך
ואל בינתך אל תשען
רבי ינאי אומר
אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים
רבי מתיא בן חרש אומר
הוי מקדים בשלום כל אדם
והוי זנב לאריות
ואל תהי ראש לשועלים
רבי יעקב אומר
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא
התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין
הוא היה אומר
יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה
מכל חיי העולם הבא
ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא
מכל חיי העולם הזה
רבי שמעון בן אלעזר אומר
אל תרצה את חברך בשעת כעסו
ואל תנחמנו בשעה שמתו מטל לפניו
ואל תשאל לו בשעת נדרו
ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו
שמואל הקטן אומר
בנפל אויביך אל תשמח
ובכשלו אל יגל לבך
פן יראה יי ורע בעיניו
והשיב מעליו אפו
אלישע בן אבויה אומר
הלומד ילד למה הוא דומה
לדיו כתובה על ניר חדש
והלומד זקן למה הוא דומה
לדיו כתובה על ניר מחוק
רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר
הלומד מן הקטנים למה הוא דומה
לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו
והלומד מן הזקנים למה הוא דומה
לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן
רבי אומר
אל תסתכל בקנקן
אלא במה שיש בו
יש קנקן חדש מלא ישן
וישן שאפלו חדש אין בו
רבי אליעזר הקפר אומר
הקנאה
והתאוה
והכבוד
מוציאין את האדם מן העולם
הוא היה אומר
הילודים למות
והמתים להחיות
והחיים לדון
לידע להודיע ולהודע שהוא אל
הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין
הוא הדין הוא עד הוא בעל דין
והוא עתיד לדון
ברוך הוא שאין לפניו
לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד
שהכל שלו
ודע שהכל לפי החשבון
ואל יבטיחך יצרך
שהשאול בית מנוס לך
שעל כרחך אתה נוצר
(ועל כרחך אתה נולד)
ועל כרחך אתה חי
ועל כרחך אתה מת
ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
פרק ה
בעשרה מאמרות נברא העולם
ומה תלמוד לומר
והלא במאמר אחד יכול להבראות
אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות
ולתן שכר טוב לצדיקים שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות
עשרה דורות מאדם ועד נח
להודיע כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות היו מכעיסין ובאין
עד שהביא עליהם את מי המבול
עשרה דורות מנח ועד אברהם
להודיע כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות היו מכעיסין ובאין
עד שבא אברהם וקבל שכר כלם
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום
ועמד בכלם
להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום
עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים
ועשרה על הים
(עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים
ועשר על הים)
עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר
שנאמר
וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש
לא הפילה אשה מריח בשר הקדש
ולא הסריח בשר הקדש מעולם
ולא נראה זבוב בבית המתבחים
ולא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים
ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה
ולא נצחה הרוח את עמוד העשן
ולא נמצא פסול בעמר ובשתי הלחם ובלחם הפנים
עומדים צפופים ומשתחוים רוחים
ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם
ולא אמר אדם לחברו
צר לי המקום שאלין בירושלים
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות
ואלו הן
פי הארץ
ופי הבאר
ופי האתון
והקשת
והמן
והמטה
והשמיר
והכתב
והמכתב
והלוחות
ויש אומרים
אף המזיקין
וקבורתו של משה
ואילו של אברהם אבינו
ויש אומרים
אף צבת בצבת עשויה
שבעה דברים בגלם ושבעה בחכם
חכם
אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין
ואינו נכנס לתוך דברי חברו
ואינו נבהל להשיב
שואל כענין ומשיב כהלכה
ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי
ומודה על האמת
וחלופיהן בגלם
שבעה מיני פרעניות באין לעולם על שבעה גופי עברה
מקצתן מעשרין ומקצתן לא מעשרין
רעב של בצרת באה
מקצתן רעבים ומקצתן שבעים
גמרו שלא לעשר
רעב של מהומה ושל בצרת באה
ושלא לטול את החלה
רעב של כליה באה
דבר בא לעולם
על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין
ועל פרות שביעית
חרב באה לעולם
על ענוי הדין
ועל עוות הדין
ועל המורים בתורה שלא כהלבה
חיה רעה באה לעולם
על שבועת שוא
ועל חלול השם
גלות באה לעולם
על עובדי עבודה זרה
ועל גלוי עריות
ועל שפיכות דמים
ועל (ה)שמטת הארץ
בארבעה פרקים הדבר מתרבה
ברביעית
ובשביעית
ובמוצאי שביעית
ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה
ברביעית
מפני מעשר עני שבשלישית
בשביעית
מפני מעשר עני שבששית
ובמוצאי שביעית
מפני פרות שביעית
ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה
מפני גזל מתנות עניים
ארבע מדות באדם
האומר שלי שלי ושלך שלך
זו מדה בינונית
ויש אומרים זו מדת סדום
שלי שלך ושלך שלי
עם הארץ
שלי שלך ושלך שלך
חסיד
שלי שלי ושלך שלי
רשע
ארבע מדות בדעות
נוח לכעוס ונוח לרצות
יצא שכרו בהפסדו
קשה לכעוס וקשה לרצות
יצא הפסדו בשכרו
קשה לכעוס ונוח לרצות
חסיד
נוח לכעוס וקשה לרצות
רשע
ארבע מדות בתלמידים
מהר לשמוע ומהר לאבד
יצא שכרו בהפסדו
קשה לשמוע וקשה לאבד
יצא הפסדו בשכרו
מהר לשמוע וקשה לאבד
חכם
קשה לשמוע ומהר לאבד
זה חלק רע
ארבע מדות בנותני צדקה
הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים
עינו רעה בשל אחרים
יתנו אחרים והוא לא יתן
עינו רעה בשלו
יתן ויתנו אחרים
חסיד
לא יתן ולא יתנו אחרים
רשע
ארבע מדות בהולכי לבית המדרש
הולך ואינו עושה
שכר הליכתו בידו
עושה ואינו הולך
שכר מעשה בידו
הולך ועושה
חסיד
לא הולך ולא עושה
רשע
ארבע מדות ביושבים לפני חכמים
ספוג משפך משמרת ונפה
ספוג
שהוא סופג את הכל
משפך
שמכניס בזו ומוציא בזו
משמרת
שמוציאה את היין וקולטת את השמרים
ונפה
שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת
כל אהבה שהיא תלויה בדבר
בטל דבר בטלה אהבה
ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם
איזו היא אהבה התלויה בדבר
זו אהבת אמנון ותמר
ושאינה תלויה בדבר
זו אהבת דויד ויהונתן
כל מחלוקת שהיא לשם שמים
סופה להתקים
ושאינה לשם שמים
אין סופה להתקים
איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים
זו מחלוקת הלל ושמאי
ושאינה לשם שמים
זו מחלוקת קרח וכל עדתו
כל המזכה את הרבים
אין חטא בא על ידו
וכל המחטיא את הרבים
אין מספיקין בידו לעשות תשובה
משה זכה וזכה את הרבים
זכות הרבים תלוי בו
שנאמר
צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל
ירבעם חטא והחטיא את הרבים
חטא הרבים תלוי בו
שנאמר
על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל
כל מי שיש בידו שלשה דברים
הללו מתלמידיו של אברהם אבינו
ושלשה דברים אחרים
מתלמידיו של בלעם הרשע
עין טובה
ורוח נמוכה
ונפש שפלה
מתלמידיו של אברהם אבינו
עין רעה
ורוח גבוהה
ונפש רחבה
מתלמידיו של בלעם הרשע
מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע
תלמידיו של אברהם אבינו
אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא
שנאמר
להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא
אבל תלמידיו של בלעם הרשע
יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת
שנאמר
ואתה אלהים תורידם לבאר שחת
אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם
ואני אבטח בך
יהודה בן תימא אומר
הוי עז כנמר
וקל כנשר
ורץ כצבי
וגבור כארי
לעשות רצון אביך שבשמים
הוא היה אומר
עז פנים לגיהנם
ובשת פנים לגן עדן
יהי רצון מלפניך יי אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו
ותן חלקנו בתורתך
הוא היה אומר
בן חמש שנים למקרא
בן עשר למשנה
בן שלש עשרה למצוה
בן חמש עשרה לתלמוד
בן שמונה עשרה לחפה
בן עשרים לרדוף
בן שלשים לכח
בן ארבעים לבינה
בן חמשים לעצה
בן ששים לזקנה
בן שבעים לשיבה
בן שמונים לגבורה
בן תשעים לשוח
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם
בן בג בג אומר
הפך בה והפך בה
דכלה בה
ובה תחזי וסיב ובלה בה
ומנה לא תזוע
שאין לך מדה טובה הימנה
בן הא הא אומר
לפום צערא אגרא
(רבי חנניא בן עקשיא אומר
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
לפיכך הרבה להם תורה ומצות
שנאמר
יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר)
משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע
ויהושע לזקנים
וזקנים לנביאים
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
הם אמרו שלשה דברים
הוו מתונים בדין
והעמידו תלמידים הרבה
ועשו סיג לתורה
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה
הוא היה אומר
על שלשה דברים העולם עומד
על התורה
ועל העבודה
ועל גמילות חסדים
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק
הוא היה אומר
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס
ויהי מורא שמים עליכם
יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם
יוסי בן יועזר איש צרדה אומר
יהי ביתך בית ועד לחכמים
והוי מתאבק בעפר רגליהם
והוי שותה בצמא את דבריהם
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר
יהי ביתך פתוח לרוחה
ויהיו עניים בני ביתך
ואל תרבה שיחה עם האשה
באשתו אמרו קל וחמר באשת חברו
מכאן אמרו חכמים
כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה
גורם רעה לעצמו
ובוטל מדברי תורה
וסופו יורש גיהנם
יהושע בן פרחיה ונתי הארבלי קבלו מהם
יהושע בן פרחיה אומר
עשה לך רב
וקנה לך חבר
והוי דן את כל האדם לכף זכות
נתי הארבלי אומר
הרחק משכן רע
ואל תתחבר לרשע
ואל תתיאש מן הפרענות
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם
יהודה בן טבאי אומר
אל תעש עצמך כעורכי הדינין
וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך
יהיו בעיניך כרשעים
וכשנפטרים מלפניך
יהיו בעיניך כזכאין
כשקבלו עליהם את הדין
שמעון בן שטח אומר
הוי מרבה לחקור את העדים
והוי זהיר בדבריך
שמא מתוכם ילמדו לשקר
שמעיה ואבטליון קבלו מהם
שמעיה אומר
אהוב את המלאכה
ושנא את הרבנות
ואל תתודע לרשות
אבטליון אומר
חכמים הזהרו בדבריכם
שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים
וישתו התלמידים הבאים אחריכם
וימותו
ונמצא שם שמים מתחלל
הלל ושמאי קבלו מהם
הלל אומר
הוי מתלמידיו של אהרן
אוהב שלום ורודף שלום
אוהב את הבריות
ומקרבן לתורה
הוא היה אומר
נגד שמא אבד שמה
ודלא מוסיף יסיף
ודלא יליף קטלא חיב
ודאשתמש בתגא חלף
הוא היה אומר
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
שמאי אומר
עשה תורתך קבע
אמור מעט ועשה הרבה
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות
רבן גמליאל היה אומר
עשה לך רב
והסתלק מן הספק
ואל תרבה לעשר אמדות
שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה
ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה
וכל המרבה דברים מביא חטא
רבן שמעון בן גמליאל אומר
על שלשה דברים העולם עומד
על הדין
ועל האמת
ועל השלום
שנאמר
אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם
פרק ב
רבי אומר
איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם
כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה
שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה
והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה
דע מה למעלה ממך
עין רואה
ואזן שומעת
וכל מעשיך בספר נכתבין
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון
וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים
שזכות אבותם מסיעתן
וצדקתם עומדת לעד
ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם
הוו זהירין ברשות
שאין מקרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן
נראין כאוהבין בשעת הנאתן
ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו
הוא היה אומר
עשה רצונו כרצונך
כדי שיעשה רצונך כרצונו
בטל רצונך מפני רצונו
כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך
הלל אומר
אל תפרוש מן הצבור
ואל תאמן בעצמך עד יום מותך
ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע
שסופו להשמע
ואל תאמר לכשאפנה אשנה
שמא לא תפנה
הוא היה אומר
אין בור ירא חטא
ולא עם הארץ חסיד
ולא הבישן למד
ולא הקפדן מלמד
ולא כל המרבה בסחורה מחכים
ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש
ואף הוא ראה גלגלת אחת שצפה על פני המים
אמר לה
על דאטפת אטפוך
וסוף מטיפיך יטופון
הוא היה אומר
מרבה בשר מרבה רמה
מרבה נכסים מרבה דאגה
מרבה נשים מרבה כשפים
מרבה שפחות מרבה זמה
מרבה עבדים מרבה גזל
מרבה תורה מרבה חיים
מרבה ישיבה מרבה חכמה
מרבה עצה מרבה תבונה
מרבה צדקה מרבה שלום
קנה שם טוב קנה לעצמו
קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי
הוא היה אומר
אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך
כי לכך נוצרת
חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן
רבי אליעזר בן הרקנוס
ורבי יהושע בן חנניה
ורבי יוסי הכהן
ורבי שמעון בן נתנאל
ורבי אלעזר בן ערך
הוא היה מונה שבחן
רבי אליעזר בן הרקנוס בור סוד שאינו מאבד טפה
רבי יהושע בן חנניה אשרי יולדתו
רבי יוסי הכהן חסיד
רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא
רבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר
הוא היה אומר
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה
מכריע את כלם
אבא שאול אומר משמו
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ורבי אליעזר בן הרקנוס אף עמהם
ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה
מכריע את כלם
אמר להם
צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם
רבי אליעזר אומר
עין טובה
רבי יהושע אומר
חבר טוב
רבי יוסי אומר
שכן טוב
רבי שמעון אומר
הרואה את הנולד
רבי אלעזר אומר
לב טוב
אמר להם
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם
שבכלל דבריו דבריכם
אמר להם
צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם
רבי אליעזר אומר
עין רעה
רבי יהושע אומר
חבר רע
רבי יוסי אומר
שכן רע
רבי שמעון אומר
הלוה ואינו משלם
אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא
שנאמר
לוה רשע ולא ישלם
וצדיק חונן ונותן
רבי אלעזר אומר
לב רע
אמר להם
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם
שבכלל דבריו דבריכם
הם אמרו שלשה שלשה דברים
רבי אליעזר אומר
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס
ושוב יום אחד לפני מיתתך
והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה
שנשיכתן נשיכת שועל
ועקיצתן עקיצת עקרב
ולחישתן לחישת שרף
וכל דבריהם כגחלי אש
רבי יהושע אומר
עין הרע
ויצר הרע
ושנאת הבריות
מוציאין את האדם מן העולם
רבי יוסי אומר
יהי ממון חברך חביב עליך כשלך
והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירשה לך
וכל מעשיך יהיו לשם שמים
רבי שמעון אומר
הוי זהיר בקריאת שמע (ובתפילה)
וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע
אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא
שנאמר
כי חנון ורחום הוא
ארך אפים ורב חסד
ונחם על הרעה
ואל תהי רשע בפני עצמך
רבי אלעזר אומר
הוי שקוד ללמוד תורה
ודע מה שתשיב לאפיקורוס
ודע לפני מי אתה עמל
ונאמן הוא בעל מלאכתך
שישלם לך שכר פעלתך
רבי טרפון אומר
היום קצר
והמלאכה מרבה
והפועלים עצלים
והשכר הרבה
ובעל הבית דוחק
הוא היה אומר
לא עליך המלאכה לגמור
ולא אתה בן חורין לבטל ממנה
אם למדת תורה הרבה
נותנים לך שכר הרבה
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך
ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא
פרק ג
עקביא בן מהללאל אומר
הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה
דע
מאין באת
ולאן אתה הולך
ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון
מאין באת
מטפה סרוחה
ולאן אתה הולך
למקום עפר רמה ותולעה
ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
רבי חנינא סגן הכהנים אומר
הוי מתפלל בשלומה של מלכות
שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו
רבי חנניא בן תרדיון אומר
שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה
הרי זה מושב לתים
שנאמר
ובמושב לצים לא ישב
אבל שנים שיושבין ויש ביניהן דברי תורה
שכינה שרויה ביניהם
שנאמר
אז נדברו יראי יי איש אל רעהו
ויקשב יי וישמע
ויכתב ספר זכרון לפניו
ליראי יי ולחשבי שמו
אין לי אלא שנים
מנין שאפלו אחד שיושב ועסק בתורה
שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר
שנאמר
ישב בדד וידם כי נטל עליו
רבי שמעון אומר
שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה
כאלו אכלו מזבחי מתים
שנאמר
כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום
אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא
שנאמר
וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'
רבי חנינא בן חכינאי אומר
הנעור בלילה
והמהלך בדרך יחידי
והמפנה לבו לבטלה
הרי זה מתחיב בנפשו
רבי נחוניא בן הקנה אומר
כל המקבל עליו על תורה
מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ
כל הפורק ממנו על תורה
נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר
עשרה שיושבין ועוסקין בתורה
שכינה שרויה ביניהם
שנאמר
אלהים נצב בעדת אל
ומנין אפלו חמשה
שנאמר
ואגדתו על ארץ יסדה
ומנין אפלו שלשה
שנאמר
בקרב אלהים ישפט
ומנין אפלו שנים
שנאמר
אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו
ויקשב ה' וישמע וגו'
ומנין אפלו אחד
שנאמר
בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך
רבי אלעזר איש ברתותא אומר
תן לו משלו
שאתה ושלך שלו
וכן בדוד הוא אומר
כי ממך הכל ומידך נתנו לך
רבי שמעון אומר
המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר
מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה
זה מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר
כל השוכח דבר אחד ממשנתו
מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו
שנאמר
רק השמר לך ושמר נפשך מאד
פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך
יכול אפלו תקפה עליו משנתו
תלמוד לומר
ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך
הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו
רבי חנינא בן דוסא אומר
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו
חכמתו מתקימת
וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו
אין חכמתו מתקימת
הוא היה אומר
כל שמעשיו מרבין מחכמתו
חכמתו מתקימת
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו
אין חכמתו מתקימת
הוא היה אומר
כל שרוח הבריות נוחה הימנו
רוח המקום נוחה הימנו
וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו
אין רוח המקום נוחה הימנו
רבי דוסא בן הרכינס אומר
שנה של שחרית
ויין של צהרים
ושיחת הילדים
וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ
מוציאין את האדם מן העולם
רבי אלעזר המודעי אומר
המחלל את הקדשים
והמבזה את המועדות
והמלבין פני חברו ברבים
והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום
והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה
אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים
אין לו חלק לעולם הבא
רבי ישמעאל אומר
הוי קל לראש ונוח לתשחרת
והוי מקבל את כל האדם בשמחה
רבי עקיבא אומר
שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה
מסורת סיג לתורה
מעשרות סיג לעשר
נדרים סיג לפרישות
סיג לחכמה שתיקה
הוא היה אומר
חביב אדם שנברא בצלם
חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם
שנאמר
כי בצלם אלהים עשה את האדם
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום
חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום
שנאמר
בנים אתם לה' אלהיכם
חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה
חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם
שנאמר
כי לקח טוב נתתי לכם
תורתי אל תעזבו
הכל צפוי
והרשות נתונה
ובטוב העולם נדון
והכל לפי רב המעשה
הוא היה אומר
הכל נתון בערבון
ומצודה פרוסה על כל החיים
החנות פתוחה
והחנוני מקיף
והפנקס פתוח
והיד כותבת
וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה
והגבאים מחזירים תדיר בכל יום
ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו
ויש להם על מה שיסמוכו
והדין דין אמת
והכל מתקן לסעודה
רבי אלעזר בן עזריה אומר
אם אין תורה אין דרך ארץ
אם אין דרך ארץ אין תורה
אם אין חכמה אין יראה
אם אין יראה אין חכמה
אם אין בינה אין דעת
אם אין דעת אין בינה
אם אין קמח אין תורה
אם אין תורה אין קמח
הוא היה אומר
כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה
לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו
שנאמר
והיה כערער בערבה
ולא יראה כי יבוא טוב
ושכן חררים במדבר
ארץ מלחה ולא תשב
אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו למה הוא דומה
לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין
שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו
שנאמר
והיה כעץ שתול על מים
ועל יובל ישלח שרשיו
ולא יראה כי יבא חם
והיה עלהו רענן
ובשנת בצרת לא ידאג
ולא ימיש מעשות פרי
רבי אליעזר בן חסמא אומר
קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות
תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה
פרק ד
בן זומא אומר
איזהו חכם
הלומד מכל אדם
שנאמר
מכל מלמדי השכלתי (כי עדותיך שיחה לי)
איזהו גבור
הכובש את יצרו
שנאמר
טוב ארך אפים מגבור
ומשל ברוחו מלכד עיר
איזהו עשיר
השמח בחלקו
שנאמר
יגיע כפיך כי תוכל
אשריך וטוב לך
אשריך בעולם הזה
וטוב לך לעולם הבא
איזהו מכבד
המכבד את הבריות
שנאמר
כי מכבדי אכבד ובזי יקלו
בן עזאי אומר
הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העברה
שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה
ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה
הוא היה אומר
אל תהי בז לכל אדם
ואל תהי מפליג לכל דבר
שאין לך אדם שאין לו שעה
ואין לך דבר שאין לו מקום
רבי לויטס איש יבנה אומר
מאד מאד הוי שפל רוח
שתקות אנוש רמה
רבי יוחנן בן ברוקא אומר
כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי
אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם
רבי ישמעאל אומר
הלומד תורה על מנת ללמד
מספיקין בידו ללמוד וללמד
והלומד על מנת לעשות
מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות
רבי יצחק אומר
אל תעשם עטרה להתגדל בהם
ולא קרדם לחפור בהם
וכך היה הלל אומר
ודאשתמש בתגא חלף
הא למדת
כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם
רבי יוסי אומר
כל המכבד את התורה
גופו מכבד על הבריות
וכל המחלל את התורה
גופו מחלל על הבריות
רבי ישמעאל בנו אומר
החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא
והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח
הוא היה אומר
אל תהי דן יחידי
שאין דן יחידי אלא אחד
ואל תאמר
קבלו דעתי
שהן רשאין ולא אתה
רבי יונתן אומר
כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר
וכל המבטל את התורה מעשר סופו לבטלה מעני
רבי מאיר אומר
הוי ממעט בעסק
ועסוק בתורה
והוי שפל רוח בפני כל אדם
ואם בטלת מן התורה
יש לך בטלים הרבה כנגדך
ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה לתן לך
רבי אליעזר בן יעקב אומר
העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד
והעובר עברה אחת קונה לו קטיגור אחד
תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפרענות
רבי יוחנן הסנדלר אומר
כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקים
ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים
רבי אלעזר בן שמוע אומר
יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך
וכבוד חברך כמורא רבך
ומורא רבך במורא שמים
רבי יהודה אומר
הוי זהיר בתלמוד
ששגגת תלמוד עולה זדון
רבי שמעון אומר
שלשה כתרים הם
כתר תורה
וכתר כהנה
וכתר מלכות
וכתר שם טוב עולה על גביהן
רבי נהוראי אומר
הוי גולה למקום תורה
ואל תאמר שהיא תבוא אחריך
שחבריך יקימוה בידך
ואל בינתך אל תשען
רבי ינאי אומר
אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים
רבי מתיא בן חרש אומר
הוי מקדים בשלום כל אדם
והוי זנב לאריות
ואל תהי ראש לשועלים
רבי יעקב אומר
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא
התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין
הוא היה אומר
יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה
מכל חיי העולם הבא
ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא
מכל חיי העולם הזה
רבי שמעון בן אלעזר אומר
אל תרצה את חברך בשעת כעסו
ואל תנחמנו בשעה שמתו מטל לפניו
ואל תשאל לו בשעת נדרו
ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו
שמואל הקטן אומר
בנפל אויביך אל תשמח
ובכשלו אל יגל לבך
פן יראה יי ורע בעיניו
והשיב מעליו אפו
אלישע בן אבויה אומר
הלומד ילד למה הוא דומה
לדיו כתובה על ניר חדש
והלומד זקן למה הוא דומה
לדיו כתובה על ניר מחוק
רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר
הלומד מן הקטנים למה הוא דומה
לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו
והלומד מן הזקנים למה הוא דומה
לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן
רבי אומר
אל תסתכל בקנקן
אלא במה שיש בו
יש קנקן חדש מלא ישן
וישן שאפלו חדש אין בו
רבי אליעזר הקפר אומר
הקנאה
והתאוה
והכבוד
מוציאין את האדם מן העולם
הוא היה אומר
הילודים למות
והמתים להחיות
והחיים לדון
לידע להודיע ולהודע שהוא אל
הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין
הוא הדין הוא עד הוא בעל דין
והוא עתיד לדון
ברוך הוא שאין לפניו
לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד
שהכל שלו
ודע שהכל לפי החשבון
ואל יבטיחך יצרך
שהשאול בית מנוס לך
שעל כרחך אתה נוצר
(ועל כרחך אתה נולד)
ועל כרחך אתה חי
ועל כרחך אתה מת
ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
פרק ה
בעשרה מאמרות נברא העולם
ומה תלמוד לומר
והלא במאמר אחד יכול להבראות
אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות
ולתן שכר טוב לצדיקים שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות
עשרה דורות מאדם ועד נח
להודיע כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות היו מכעיסין ובאין
עד שהביא עליהם את מי המבול
עשרה דורות מנח ועד אברהם
להודיע כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות היו מכעיסין ובאין
עד שבא אברהם וקבל שכר כלם
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום
ועמד בכלם
להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום
עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים
ועשרה על הים
(עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים
ועשר על הים)
עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר
שנאמר
וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש
לא הפילה אשה מריח בשר הקדש
ולא הסריח בשר הקדש מעולם
ולא נראה זבוב בבית המתבחים
ולא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים
ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה
ולא נצחה הרוח את עמוד העשן
ולא נמצא פסול בעמר ובשתי הלחם ובלחם הפנים
עומדים צפופים ומשתחוים רוחים
ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם
ולא אמר אדם לחברו
צר לי המקום שאלין בירושלים
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות
ואלו הן
פי הארץ
ופי הבאר
ופי האתון
והקשת
והמן
והמטה
והשמיר
והכתב
והמכתב
והלוחות
ויש אומרים
אף המזיקין
וקבורתו של משה
ואילו של אברהם אבינו
ויש אומרים
אף צבת בצבת עשויה
שבעה דברים בגלם ושבעה בחכם
חכם
אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין
ואינו נכנס לתוך דברי חברו
ואינו נבהל להשיב
שואל כענין ומשיב כהלכה
ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי
ומודה על האמת
וחלופיהן בגלם
שבעה מיני פרעניות באין לעולם על שבעה גופי עברה
מקצתן מעשרין ומקצתן לא מעשרין
רעב של בצרת באה
מקצתן רעבים ומקצתן שבעים
גמרו שלא לעשר
רעב של מהומה ושל בצרת באה
ושלא לטול את החלה
רעב של כליה באה
דבר בא לעולם
על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין
ועל פרות שביעית
חרב באה לעולם
על ענוי הדין
ועל עוות הדין
ועל המורים בתורה שלא כהלבה
חיה רעה באה לעולם
על שבועת שוא
ועל חלול השם
גלות באה לעולם
על עובדי עבודה זרה
ועל גלוי עריות
ועל שפיכות דמים
ועל (ה)שמטת הארץ
בארבעה פרקים הדבר מתרבה
ברביעית
ובשביעית
ובמוצאי שביעית
ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה
ברביעית
מפני מעשר עני שבשלישית
בשביעית
מפני מעשר עני שבששית
ובמוצאי שביעית
מפני פרות שביעית
ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה
מפני גזל מתנות עניים
ארבע מדות באדם
האומר שלי שלי ושלך שלך
זו מדה בינונית
ויש אומרים זו מדת סדום
שלי שלך ושלך שלי
עם הארץ
שלי שלך ושלך שלך
חסיד
שלי שלי ושלך שלי
רשע
ארבע מדות בדעות
נוח לכעוס ונוח לרצות
יצא שכרו בהפסדו
קשה לכעוס וקשה לרצות
יצא הפסדו בשכרו
קשה לכעוס ונוח לרצות
חסיד
נוח לכעוס וקשה לרצות
רשע
ארבע מדות בתלמידים
מהר לשמוע ומהר לאבד
יצא שכרו בהפסדו
קשה לשמוע וקשה לאבד
יצא הפסדו בשכרו
מהר לשמוע וקשה לאבד
חכם
קשה לשמוע ומהר לאבד
זה חלק רע
ארבע מדות בנותני צדקה
הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים
עינו רעה בשל אחרים
יתנו אחרים והוא לא יתן
עינו רעה בשלו
יתן ויתנו אחרים
חסיד
לא יתן ולא יתנו אחרים
רשע
ארבע מדות בהולכי לבית המדרש
הולך ואינו עושה
שכר הליכתו בידו
עושה ואינו הולך
שכר מעשה בידו
הולך ועושה
חסיד
לא הולך ולא עושה
רשע
ארבע מדות ביושבים לפני חכמים
ספוג משפך משמרת ונפה
ספוג
שהוא סופג את הכל
משפך
שמכניס בזו ומוציא בזו
משמרת
שמוציאה את היין וקולטת את השמרים
ונפה
שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת
כל אהבה שהיא תלויה בדבר
בטל דבר בטלה אהבה
ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם
איזו היא אהבה התלויה בדבר
זו אהבת אמנון ותמר
ושאינה תלויה בדבר
זו אהבת דויד ויהונתן
כל מחלוקת שהיא לשם שמים
סופה להתקים
ושאינה לשם שמים
אין סופה להתקים
איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים
זו מחלוקת הלל ושמאי
ושאינה לשם שמים
זו מחלוקת קרח וכל עדתו
כל המזכה את הרבים
אין חטא בא על ידו
וכל המחטיא את הרבים
אין מספיקין בידו לעשות תשובה
משה זכה וזכה את הרבים
זכות הרבים תלוי בו
שנאמר
צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל
ירבעם חטא והחטיא את הרבים
חטא הרבים תלוי בו
שנאמר
על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל
כל מי שיש בידו שלשה דברים
הללו מתלמידיו של אברהם אבינו
ושלשה דברים אחרים
מתלמידיו של בלעם הרשע
עין טובה
ורוח נמוכה
ונפש שפלה
מתלמידיו של אברהם אבינו
עין רעה
ורוח גבוהה
ונפש רחבה
מתלמידיו של בלעם הרשע
מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע
תלמידיו של אברהם אבינו
אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא
שנאמר
להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא
אבל תלמידיו של בלעם הרשע
יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת
שנאמר
ואתה אלהים תורידם לבאר שחת
אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם
ואני אבטח בך
יהודה בן תימא אומר
הוי עז כנמר
וקל כנשר
ורץ כצבי
וגבור כארי
לעשות רצון אביך שבשמים
הוא היה אומר
עז פנים לגיהנם
ובשת פנים לגן עדן
יהי רצון מלפניך יי אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו
ותן חלקנו בתורתך
הוא היה אומר
בן חמש שנים למקרא
בן עשר למשנה
בן שלש עשרה למצוה
בן חמש עשרה לתלמוד
בן שמונה עשרה לחפה
בן עשרים לרדוף
בן שלשים לכח
בן ארבעים לבינה
בן חמשים לעצה
בן ששים לזקנה
בן שבעים לשיבה
בן שמונים לגבורה
בן תשעים לשוח
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם
בן בג בג אומר
הפך בה והפך בה
דכלה בה
ובה תחזי וסיב ובלה בה
ומנה לא תזוע
שאין לך מדה טובה הימנה
בן הא הא אומר
לפום צערא אגרא
(רבי חנניא בן עקשיא אומר
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
לפיכך הרבה להם תורה ומצות
שנאמר
יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר)